הבעיה הגוברת של ישראל בהלבנת הון ופעילויות פליליות
ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לטכנולוגיה. אבל למדינה הזו יש בעיה עם הלבנת הון ופעילות פלילית.
מאמר זה עוסק במעקב אחר כספים אבודים בישראל. המחבר דן כיצד פושעים ומלביני הון משתמשים בטכנולוגיות חדשות כדי להקשות על זיהוי הפשעים שלהם, וכיצד רשויות אכיפת החוק מנסות להישאר צעד אחד לפניהם.
המאמר מתחיל בדיון מהי הלבנת הון, כיצד היא פועלת, היתרונות של עבריינים וכיצד היא נעשית בישראל. לאחר מכן הוא יפרט על מאמצי המוסדות הפיננסיים של ישראל להילחם בפשעים אלה, כמו גם על כמה מהקשיים העומדים בפניהם שמדינות אחרות לא צריכות לדאוג מהם. לבסוף, זה מסתיים בדיון על איך החיים עשויים להיות אם נוכל לעקוב אחר כולם
הלבנת הון היא פשע שנלקח ברצינות רק בעשורים האחרונים. המונח הלבנת הון הוטבע לראשונה על ידי וויליאם ג'יי פלין, לשעבר ראש הלשכה האמריקאית לסמים, ב-1972 והוא הוגדר כ"תהליך שבו פושעים מסווים את הטבע האמיתי של עושרם".
ישראל אינה יוצאת דופן לבעיה זו והצמיחה הכלכלית של ישראל הפכה אותה ליעד מרכזי עבור מלביני הון.
על מנת להילחם בבעיה ההולכת וגוברת זו, ישראל צריכה ליישם חוקים ותקנות מחמירים בנושא השקעות זרות ולהגביר את השקיפות במערכת הבנקאית שלה.
הקדמה: מדוע הכספים הללו נעלמו ומה ניתן לעשות בנידון?
ממשלת ישראל מנסה כעת לאתר את הכספים החסרים שנשלחו לבנק בשנת 2016. כספים אלו נועדו למספר פרויקטים שונים, אך משום מה הם נעלמו ולא נמצאו.
על מנת למצוא את הכספים האבודים הללו, יש מספר דברים שונים שהממשלה יכולה לעשות. הם יכולים לעיין בכל הרישומים שלהם ולנסות למצוא מידע על היכן הכספים הללו עשויים להיות. הם גם צריכים לברר מה קרה בבנק באותו יום כדי שידעו מתי ואיך הכספים האלה נעלמו.
מעקב אחר כסף הוא נושא גדול בישראל. ישנם מקרים רבים של הונאה וגניבה הכרוכים בכסף. מקרים אלו יכולים להיפתר אם יינקטו הצעדים המתאימים לאיתור הכסף והחזרתו לבעליו החוקי.
ממשלת ישראל שוקדת על פתרון בעיה זו על ידי יישום חקיקה המחייבת את הבנקים לדווח למשרד האוצר על כל עסקאות העולה על 10,000 דולר. זהו צעד בכיוון הנכון, אך יש עוד עבודה לעשות לפני שניתן יהיה לגבות את הכספים הללו ולהחזירם לבעליהם החוקיים.
האתגרים של השבת כספים ונכסים אבודים בישראל
בישראל, מעקב אחר כסף אבוד יכול להיות קשה. המדינה היא מקלט מס למשקיעים זרים ויש בה חוקי סודיות בנקאי נוקשים. הדבר מקשה על רשויות אכיפת החוק לעקוב אחר תנועת הכספים ולמצוא נכסים חסרים.
איתור כספים אבודים בישראל מסובך יותר מאשר במדינות אחרות בגלל חוקי הסודיות הבנקאית המחמירים והעובדה שאנשים רבים אינם רשומים כתושבי ישראל.
האתגר הראשון הוא שיש הרבה סוגים של נכסים וקשה לדעת אחרי איזה מהם לעקוב.
האתגר השני הוא שייתכן שמי שהפסיד את הכסף אינו מודע להפסד.
האתגר השלישי הוא שבעלות על נכסים בישראל יכולה להיות מסובכת וקשה להבנה.
ישנן מספר דרכים להתחקות אחר כסף אבוד בישראל, אך לכולן יש אתגרים משלהם. דרך אחת תהיה שהאדם שהפסיד את הכסף יגיש תביעה נגד עצמו, כדי שיוכל לתבוע את נכסיו שלו בירושה אם יצליח למצוא אותם.
כיצד ניתן לאתר את הכסף החסר בישראל ומה התהליך שעליך לבצע?
בישראל קיים חוק שנקרא "חוק הפורש לחשבון הריבוי" שנחקק בשנת 1954, והוא מסדיר את תהליך איתור הכסף האבוד.
החוק קובע שכאשר חברה פושטת רגל, כל הכסף שנותר בחשבון הבנק שלה יועבר לשמירה על בית המשפט.
בית משפט זה יפנה לאחר מכן למשרד המשפטים כדי לבדוק אם מישהו הגיש בקשה לבעלות. אם אף אחד לא התייצב, אז יפרסם המשרד הודעה בשני עיתונים – אחד ארצי ואחד מקומי – ויפרסם אותה באתר האינטרנט שלהם.
אם אף אחד לא יגיע אחרי ההודעה הזו, אז
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. הוא הוקם בשנת 1954 וממוקם בירושלים. תפקידו העיקרי של הבנק הוא להסדיר את הבנקאות, לפקח על נושאי אשראי ומטבעות וניהול יתרות המט"ח של המדינה.
אם אתה זר שיש לו כסף מופקד בחשבון בנק ישראלי, חשוב מאוד שתדע שכל כספים שיופקדו על ידך יהיו כפופים לחוק הישראלי. המשמעות היא שאם חשבונך ייעלם או אם נעשו שגיאות בשמך, אזי הרשויות הישראליות יהיו בידך לברר לאן הכסף הזה נעלם או מי השתמש בו ללא ידיעתך או רשותך.
