קרקע חקלאית מוגדרת בישראל כאחת מהמשאבים החשובים ביותר לניהול נכון של שטחי המדינה. עם זאת, לא פעם מתעורר הצורך לבחון את השימושים בקרקע חקלאית ולהבין את ההגדרות, המגבלות והאפשרויות לשימוש חורג. בכתבה הבאה, נספק סקירה מקיפה על שימוש בקרקע חקלאית, היתר בנייה למבנה חקלאי, ושימוש חורג, כולל התהליך לקבלת היתר.
הכתבה בשיתוף עם חברת קרקעות ישראל. לחברה פרויקטים מובילים כמו, מתחם עסקים אילנות, פרויקט BE בנימינה ועוד. החברה מציעה ללקוחותיה רכישת קרקע חקלאית למכירה, שטחים למכירה ועוד במחירים משתלמים. לפרטים נוספים, בקרו באתר החברה.
מהי קרקע חקלאית ומהם השימושים המותרים בה?
קרקע חקלאית היא שטח שיועד לשימושים חקלאיים בלבד, כגון גידולים חקלאיים, פרדסים, גידול בעלי חיים ועוד. מטרת ייעוד זה היא לשמור על שטחים פתוחים, להבטיח ייצור מזון ולהגן על איכות הסביבה.
השימושים המותרים בקרקע חקלאית מוגדרים בתוכנית בניין עיר (תב"ע) המקומית או הארצית, כאשר כל שינוי או שימוש שאינו חקלאי דורש אישור מיוחד.
מהו מבנה חקלאי?
מבנה חקלאי הוא מבנה המשמש לצרכים חקלאיים, כגון מחסנים לאחסון ציוד, חממות, לולים, רפתות, בתי אריזה, ומבנים לגידול בעלי חיים.
מאפייני מבנה חקלאי:
-משמש ישירות לפעילות חקלאית.
-נבנה על קרקע חקלאית.
-חייב להיות מאושר בהיתר בנייה.
מה מותר לבנות על קרקע חקלאית?
הבנייה על קרקע חקלאית מוגבלת למבנים שמיועדים לפעילות חקלאית או למגורים במשק חקלאי בתנאים מסוימים.
שימושים מותרים כוללים:
-מבני מגורים לבעלי המשק וילדיהם (במגבלות השטח שנפרט בהמשך).
-חממות ומבנים לגידולים.
-מבנים לאחסון תוצרת חקלאית וציוד חקלאי.
-מבנים לפעילות תיירותית, באישור ייעודי (כגון צימרים).
כמה מותר לבנות במשק חקלאי?
במשקים חקלאיים השטח המותר לבנייה מוגבל ונקבע בהתאם לתוכנית התב"ע. לרוב מדובר ב-250 עד 450 מ"ר למבני מגורים. שטחים נוספים למבנים חקלאיים נקבעים על פי הצרכים החקלאיים של המשק.
היתר בנייה למבנה חקלאי
כדי להקים מבנה חקלאי יש להגיש בקשה להיתר בנייה לרשות המקומית. הבקשה כוללת:
-תוכניות אדריכליות מפורטות.
-אישור בעלות על הקרקע.
-תצהיר על השימוש המיועד.
-תיאום עם תב"ע מקומית.
הרשות המקומית בוחנת את הבקשה בהתאם לייעוד הקרקע ובהתאם להוראות התב"ע, ואם נמצאת התאמה – ניתנת החלטה חיובית.
מהו שימוש חורג?
שימוש חורג הוא שימוש בקרקע או במבנה שאינו תואם את היתר הבנייה או את הייעוד שהוגדר בתוכנית הבניין. קיימים שני סוגי שימוש חורג:
-שימוש חורג מהיתר בנייה: מצב שבו השימוש במבנה שונה ממה שאושר בהיתר.
-שימוש חורג מתב"ע: מצב שבו הקרקע משמשת לשימוש שאינו מוגדר בתוכנית הבניין העירונית.
מגורים בשטח חקלאי – האם מותר?
מגורים על קרקע חקלאית מותרים במקרים מסוימים בלבד, כאשר מדובר על בית מגורים במסגרת המשק החקלאי ובתנאי שהדבר מאושר בתב"ע ובהיתר בנייה. מגורים שלא במסגרת זו מהווים שימוש חורג, שעלול לגרור סנקציות משפטיות.
שימוש חורג בקרקע חקלאית
שימוש חורג בקרקע חקלאית מתייחס למצבים שבהם הקרקע מנוצלת לפעולות שאינן חקלאיות, כגון:
-הקמת עסק שאינו קשור לחקלאות (מסעדה, אולם אירועים, מחסן לוגיסטי).
-הפעלת תיירות שאינה מאושרת.
-מגורים ללא אישור מתאים.
בקשה לשימוש חורג בקרקע חקלאית
בעל קרקע שמעוניין לשנות את הייעוד שלה או לבצע שימוש חורג נדרש להגיש בקשה לרשות המקומית. הבקשה כוללת:
-פרטי הנכס והשימוש המבוקש.
-חוות דעת מקצועית (אדריכל, שמאי).
-אישור המועצה הארצית או המחוזית לתכנון ובנייה, בהתאם למקרה.
מהו התהליך לקבלת היתר לשימוש חורג?
בדיקת אפשרות לשימוש חורג: יש לוודא שהתב"ע מאפשרת הגשת בקשה לשימוש חורג.
הגשת הבקשה: מילוי טפסים, צירוף מסמכים ואישורים נדרשים.
בחינה מקצועית: הרשות המקומית בוחנת את התאמת הבקשה למגבלות הקרקע ולמדיניות התכנון.
אישור או דחייה: אם הבקשה מאושרת, מונפק היתר לשימוש חורג לתקופה מוגדרת.
